אין כמו להכיר בחורה חדשה חדשה,
מישהי שעד עכשיו לא פגשתי. בדיוק כזו שחיכיתי לה. שנים. טוב שיש אתרי הכרויות... מכירים
אחד את השניה, מספרים אחד לשניה הכל, מהחוויות בבית הספר, דרך החוויות בצבא ועד לחוויות
שקורות כיום, ביום יום: בעבודה, בלימודים ובכל מה שהחיים מזמנים. הפעם זה באמת קרה
ותוך שבועיים-שלושה מרגע ההיכרות אנחנו מרגישים שאנחנו מכירים אחד את השנייה פשוט מעולה,
מתרגשים, נהנים, צוחקים, נראה שזה פשוט זה!
תוך חודשיים מחליטים לעבור לגור
ביחד. החלטה נכונה? אומרים שאם לא מנסים לא יודעים. אולי קצת מהר? אנחנו כבר מכירים
טוב אחד את השניה אבל קצת חוששים. האם יהיה
לנו קל לגור ביחד יום יום, שעה שעה? אני נזכר במריבות טיפשיות של זוגות שראיתי בשעשועון
טלוויזיה: בחורה שמתארגנת שעות בחדר האמבטיה בבוקר, בחור שרואה רק כדורגל כל ערב ובנוסף
לזה גם משאיר את שפופרת משחת השיניים פתוחה, רחמנא – ליצלן. ומה עם כל הזוגות שרבים על
הקניות? או יותר גרוע, אלה שרבים על השליטה בשלט הטלוויזיה, מדריך ערוצים, הכורסא החביבה ועוד. זה יכול לקרות גם לנו?
מצד אחד אומרים ש"על כל
פשעים תכסה אהבה". כשאוהבים באמת אז גם יודעים להבליג ולסלוח ואפילו להעלים עין...
וגם לקבל.
מצד שני, אולי בעצם כדאי לחכות
עוד קצת לפני שעושים צעדים משמעותיים כמו לשבור קופות גמל , לשכור דירה, להעביר את כל
הריהוט לדירה החדשה ולחנוך את הדירה במסיבה עם כל החברים. אומרים ש"החיפזון
מן השטן" וגם ש"כל עקבה לטובה", אז...... לאן אנחנו ממהרים?